בפרק השני בסדרת השיחות עם הפסיכולוג הקליני ברוך חולוב, אנו דנים על ההבדלים שבין פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים לבין מורים רוחניים, ועל הנחיצות שביצירת גשר בין ידע פסיכולוגי לידע רוחני.
בימינו, נדיר שפסיכולוגים לומדים דבר מה על רוחניות בהכשרתם. כמו כן, מרבית המורים הרוחניים אינם מיודעים אודות הפסיכולוגיה של העצמי וההתפתחות שלו, ועל הפער שקיים בין הלימוד הרוחני לבין מאפייני הנפש המערבית המודרנית.
מצב שכזה יוצר בורות של מורים רוחניים ותלמידיהם בכל הנוגע לנפש, לפסיכולוגיה, לדינמיקות בין אישיות, להשלכות ולהעברות, ולחשיבות של אתיקה וגבולות ברורים ביחסים בין מורים לתלמידים – בורות שמתבטאת פעמים רבות בזלזול והדיפה של כל גוף הידע הפסיכולוגי, ומובילה בסופו של דבר לפגיעה בתלמידים.
כמו כן, זהו מצב שיוצר בורות של פסיכולוגים ברוחניות – שבמקרה הטוב מתבטאת בכך שפסיכולוגים אינם מסוגלים להבין את עולמם הרוחני של מטופליהם, ובמקרה הרע מחוללת אבחנות ופרשנויות שגויות, ושיפוטיות כלפי המטופלים, המובילות לפגיעה בהם ובתהליך הטיפולי.
כולם עושים טעויות – פסיכולוגים ומורים רוחניים כאחד, לכן כולם נדרשים להדרכה, טיפול ועבודת צל על מנת לצמצם את האפשרות לפגיעה. כמו כן, נדרשת אינטגרציה בין רוחניות לפסיכולוגיה, כך שמטפלים יוכלו להבין ולהתחבר יותר לעולם הרוח, ומורים רוחניים יוכלו להיות מודעים יותר לדינמיקות של הנפש.
כל הפרקים בסדרת השיחות עם ברוך חולוב:
פרק 54 – משברי רוח – התמודדות נפשית עם התעוררות רוחנית
פרק 55 – גם וגם – אינטגרציה בין רוחניות לפסיכולוגיה
פרק 56 – טיפול נפש-רוח – טיפול פסיכולוגי רוחני לעומת קונבנציונלי
פרק 57 – האם יש דרך רוחנית אחת נכונה? – הדרך הישירה, הדרך הפרוגרסיבית והשילוב ביניהן
פרק 58 – גדול ברוח, קטן בנפש – מה בין הוראה רוחנית לנרקיסיזם
