כתבתי את הטקסט הזה בכוונה בלשון זכר, כי אין כאן כוונה ל- "אני" טליה האישיות/אגו, אלא למה שקיים מאחוריה. הוא חסר מין/מגדר. יותר נכון להתייחס ל"אני" הזה כ-"זה": אני יכול

להיכנע בפני הכל. כי הכל זה אני. כל עוד אני לא נכנעת אני משמרת צורה נפרדת. אני שוגה באשליה שיש שם משהו בחוץ שהוא לא אני. להיכנע לכאב. להיכנע לרגש

דרך כל זה הקיום החיים להתוודע כל רגע מחדש להיות מה שיש כי אין אחרת החווייה הזו עכשיו תמיד עכשיו גם זה חולף וגם זה וזה הרגשות המחשבות הכאבים האנוש

זה רוצה לצאתזה רוצה לאהובזה רוצה לתתזה רוצה לחיותדרכך זה רוצה לגעתבלב שלךושל אחרים זה רוצה שתאהבלהיות אתהשתאפשר לאהוב אותך זה רוצה שתלמדלאהובלהיות אהובשתדע אותך דרכךודרך עיניים אחרות שתרפה מהמאמץלהיות

הביקורת מבקרת והאשמה מאשימה השופטת שופטת והמלקה מלקה הפחד מפחיד והכאב מכאיב הכעס מכעיס והעצב מעציב האכזבה מתאכזבת והחרטה מתחרטת למרות שהידיעה יודעת שלא יכל היה להיות אחרת המתבונן מתבונן

חוויית התעוררות היא מצב. חוויה כלואה בזמן, שהתחילה ונגמרה. אבל התעוררות, לא כחוויה, היא תהליך בהתהוות. תהליך עם עליות וירידות, תובנות ובלבול, היזכרות ושכחה. תהליך עם שלבים רבים ומשתנים. החוויה

"אי שם מעבר לדעות ה'נכון' וה'לא נכון' ישנו שדה. אפגוש אותך שם"~ ג'לאל א-דין רומי. "הדרך הגדולה אינה קשה לאלו שאינם מעדיפים.כשהאהבה והשנאה נעדרות שתיהן, הכל נעשה ברור וחשוף לעין.עשה