הפוך גוטה, הפוך: למה הניסיון לבער את ה"שליליות" יוצר אותה מחדש? עיון רב שנים בספרות רוחנית הוביל אותי לתובנה קריטית, כזו שקל מאוד להחמיץ אך חיוני להדגיש שוב ושוב. לא

מדוע התפתחות רוחנית אמיתית מחייבת מפגש עם הצל הפסיכולוגי? החסך המודרני והשוק הרוחני החדש החיפוש אחר משמעות קיומית, חיבור לנשגב ותחושת ייעוד הוא צורך אנושי מולד וטבעי. לאורך ההיסטוריה, בני

״הלילה האפל של הנשמה״ (או בשם אחר: "געגועים לאלוהי") הוא המשבר שמופיע אחרי שיא רוחני. זו נחיתת אונס על הקרקע, בעקבות חשיפה לאור גדול מאוד, גדול משהאישיות מסוגלת להכיל. אחרי

כמה מילים על המעקף הרוחני "חיוביות רעילה": "תחשוב טוב יהיה טוב", "קח את החיים בקלות", "תסתכלי על חצי הכוס המלאה", "לפחות יש לך…”, "תגידי תודה על מה שיש", "זה היה יכול להיות גרוע יותר", "החיים קצרים

למה עוד נסיעה להודו, עוד רטריט מדיטציה או עוד חומרים משני תודעה, לא בהכרח יביאו אתכם לבליס ולשלווה שאתם מחפשים?   נועם מתאר את זה בבהירות במילים שלו: "חוויתי את הדבר

כיצד אינטגרציה לחוויות פסיכדליות-רוחניות יכולה לתמוך בהתפתחות רוחנית ונפשית, ובמניעה של מעקפים רוחניים? "כשל הפרה-טרנס" (Pre-Trans Fallacy) הוא מונח שטבע מגבש הגישה האינטגרלית, קו וילבר, המתאר טעות קוגניטיבית שבה מבלבלים

למתבונן מהצד, והרבה פעמים גם לאלו שכבר התחילו לצעוד בדרך, הדרך הרוחנית עשויה להיראות כאילו היא רצופה באור ואהבה. אך המציאות היא שהדרך הרוחנית רצופה מהמורות וסכנות מסוגים שונים. כבני

כשרק התחלתי להיכנס לתוך החקירה הנון דואלית, בסביבות 2011, אחד הדברים הראשונים שהמורים שלי אמרו לי היה – "אין שם (בפנים) אף אחד". המשפט הזה מאוד בלבל אותי. מה זה

מאת: טליה מיכאלי המילה "אגו" אומרת דברים מאוד שונים לאנשים שונים. היא יכולה לייצג עבורנו מנגנון נפשי הכרחי, עיסוק עצמי אובססיבי, או את יצר הרע והסיבה לנפרדותנו מאלוהים.  באופן טבעי,

מאת: טליה מיכאלי אני עוברת מסע עם הקונספט הזה, של זימון מציאות, מכיוון שיש בי חלק שמאמין שכן, בהחלט יש לי השפעה רבה על המציאות שאני "מזמנת" לעצמי. ראיתי את