כמה מילים על המעקף הרוחני "חיוביות רעילה":
"תחשוב טוב יהיה טוב", "קח את החיים בקלות", "תסתכלי על חצי הכוס המלאה", "לפחות יש לך…”, "תגידי תודה על מה שיש", "זה היה יכול להיות גרוע יותר", "החיים קצרים מדי בשביל לכעוס", "תן חיוך, הכל לטובה", "הכל קורה לטובתך העליונה", "מוכרחים להיות שמח", "תעלה את התדר"…
כולנו שמענו את המשפטים האלו או אמרנו אותם (לעצמנו או לאחרים) עשרות אם לא מאות פעמים לאורך חיינו.
בעוד שחלק מהמשפטים הללו מכילים בתוכם אמת עמוקה יותר – אך היא מרודדת, מושטחת ומשומשת להצדקה של הימנעות ממפגש כן עם המציאות הרגשית שלנו או של אחרים – חלקם האחר מייצג באופן מובהק את ההימנעות הזאת.
כך או כך, הימנעות במסווה של חיוביות, זו "חיוביות רעילה".
"חיוביות רעילה" היא מצב פסיכולוגי שבו אנו נאבקים בעצמנו להיות חיוביים ולחשוב חיובי, מתוך נסיון להיפטר ממחשבות ורגשות לא נעימים. זהו לחץ מוגזם ולא מציאותי לשמור על גישה חיובית, תוך התעלמות או דחייה של רגשות קשים. אך כל עוד אנו ממשיכים לנסות להיפטר מהם, אנו למעשה מנציחים את הנוכחות שלהם ולא נותנים מענה לסיבה העמוקה שבגללה הם נוכחים בנו. לכן גם אם אנו מצליחים בדרך הזו להרגיש טוב יותר לזמן מה, זה לא באמת מחזיק מעמד, והם תמיד חוזרים אלינו, עם ריבית.
בהפוך על הפוך, כשאנו מנסים להכריח את עצמנו להיות חיוביים ונאבקים בעצמנו להפסיק להיות שליליים, אנחנו מטפחים אמונות שליליות על "שליליות", עוסקים בלחשוב מחשבות שליליות על מחשבות שליליות ולהרגיש רגשות שליליים לגבי רגשות שליליים. בסופו של דבר, מבלי להיות מודעים לכך, אנו עוסקים בלהגדיל את החושך במקום את האור ומעצימים את השליליות שאנו כל כך מנסים להימנע ממנה.
בעוד שביטויים כמו "פשוט הישאר חיובי" נועדו לתמוך, הם מבטלים רגשות וגורמים לבושה, אשמה ודיכוי רגשי. אנו רוצים לעזור לעצמנו, והכוונות שלנו טובות, אך בפועל הן מובילות אותנו לעוד ועוד גיהנום. המציאות הכואבת היא שכשאנו מכחישים את החושך, מתעלמים או בורחים ממנו – אנו מגדילים אותו.
"חיוביות רעילה" מזיקה כל כך מ-3 סיבות עיקריות:
היא מבטלת כאב אנושי אמיתי וגורמת לאנשים להרגיש שאינם נשמעים או שרגשותיהם אינם תקינים.
היא משמשת כמנגנון הגנה שנועד למנוע התמודדות עם בעיות שורשיות במקום להתמודד איתן ולפתור אותן.
היא מייצרת בושה ואשמה, מכיוון שהיא מרמזת שאם אינך מאושר, סימן שאתה עושה משהו לא בסדר – מה שמחמיר חרדה ולחץ.
אז מה אפשר לעשות אחרת?
אימוץ כל הרגשות האנושיים הוא הכרחי לריפוי ועיבוד אמיתיים. במקום להשתיק רגשות שליליים באמצעות נסיונות הרגעה שאינם כנים, עדיף לתת להם לגיטימציה, לנרמל את הקושי ולתת אישור לרגשות הקשים.
במקום לנסות להיפטר מכל התנהגות, מחשבה או רגש שלכאורה "משתלטים" עלינו ו"הורסים" לנו את החיים – ייתכן ונגלה שאפשר לשהות איתם בתוכנו, להיות סקרניים כלפיהם, ולצאת מנקודת הנחה שהם ביטוי של צורך אנושי שלנו שמבקש מענה. ייתכן ונגלה שהם בעצם חלקים פצועים שלנו שרק לובשים תחפושת שלילית, אך עמוק במהותם ישנו המון אור.
ייתכן שאם נשחרר את המאבק בהם, נסכים באמת לקבל את הנוכחות שלהם בתוכנו, וננהג כלפי עצמנו בחמלה – הסבל שאנו חווים יפחת משמעותית, היכולת שלנו להכיל את עצמנו תגדל, ונגלה שטרנספורמציות משמעותיות קורות כשמפסיקים להילחם וכשמתחילים לאהוב.
שאלות נפוצות
מהי "חיוביות רעילה", ובמה היא שונה מאופטימיות בריאה?
"חיוביות רעילה" היא מצב פסיכולוגי שבו אנו נאבקים בעצמנו להיות חיוביים ולחשוב חיובי, מתוך נסיון להיפטר ממחשבות ורגשות לא נעימים. זהו לחץ מוגזם ולא מציאותי לשמור על גישה חיובית, תוך התעלמות או דחייה של רגשות קשים, בשונה מאופטימיות בריאה שיש בה מקום לראות גם את הקשיים. הימנעות במסווה של חיוביות, זו חיוביות רעילה.
למה משפטים כמו "תחשוב טוב יהיה טוב" יכולים להזיק, גם כשהכוונה מאחוריהם טובה?
חלק מהמשפטים האלו מכילים בתוכם אמת עמוקה יותר, אך היא מרודדת, מושטחת ומשומשת להצדקה של הימנעות ממפגש כן עם המציאות הרגשית שלנו או של אחרים. אנו רוצים לעזור לעצמנו, והכוונות שלנו טובות, אך בפועל הן מובילות אותנו לעוד ועוד גיהנום, כי כל עוד ממשיכים לנסות להיפטר מרגשות קשים, מנציחים את הנוכחות שלהם במקום לתת מענה לסיבה העמוקה שבגללה הם נוכחים בנו.
למה 3 הסיבות המרכזיות ש"חיוביות רעילה" מזיקה כל כך?
ראשית, היא מבטלת כאב אנושי אמיתי וגורמת לאנשים להרגיש שאינם נשמעים או שרגשותיהם אינם תקינים. שנית, היא משמשת כמנגנון הגנה שנועד למנוע התמודדות עם בעיות שורשיות במקום להתמודד איתן ולפתור אותן. שלישית, היא מייצרת בושה ואשמה, מכיוון שהיא מרמזת שאם אינך מאושר, סימן שאתה עושה משהו לא בסדר, מה שמחמיר חרדה ולחץ.
מה קורה כשאנחנו נאבקים במחשבות ורגשות "שליליים" במקום לקבל אותם?
בהפוך על הפוך, כשאנו מנסים להכריח את עצמנו להיות חיוביים ונאבקים בעצמנו להפסיק להיות שליליים, אנחנו מטפחים אמונות שליליות על "שליליות", עוסקים בלחשוב מחשבות שליליות על מחשבות שליליות ולהרגיש רגשות שליליים לגבי רגשות שליליים. בסופו של דבר, מבלי להיות מודעים לכך, אנו עוסקים בלהגדיל את החושך במקום את האור, ומעצימים בדיוק את מה שניסינו להימנע ממנו.
אז מה כן אפשר לעשות במקום להיאבק ברגשות קשים ולנסות להיפטר מהם?
אימוץ כל הרגשות האנושיים הוא הכרחי לריפוי ועיבוד אמיתיים. במקום להשתיק רגשות שליליים באמצעות נסיונות הרגעה שאינם כנים, עדיף לתת להם לגיטימציה, לנרמל את הקושי ולתת אישור לרגשות הקשים. אפשר לשהות איתם בתוכנו, להיות סקרניים כלפיהם, ולצאת מנקודת הנחה שהם ביטוי של צורך אנושי שמבקש מענה, לא אויב שצריך לגרש.
האם רגשות שליליים כמו כעס או עצב הם באמת "חלקים פצועים" שיש בהם אור?
ייתכן שכן. במקום לנסות להיפטר מכל התנהגות, מחשבה או רגש שלכאורה "משתלטים" עלינו ו"הורסים" לנו את החיים, אפשר לגלות שהם בעצם חלקים פצועים שלנו שרק לובשים תחפושת שלילית, אך עמוק במהותם ישנו המון אור. אם נשחרר את המאבק בהם ונקבל את הנוכחות שלהם בתוכנו מתוך חמלה, הסבל שאנו חווים יפחת משמעותית, והיכולת שלנו להכיל את עצמנו תגדל.
