מאת: טליה מיכאלי
כשרק התחלתי להיכנס לתוך החקירה הנון דואלית, בסביבות 2011, אחד הדברים הראשונים שהמורים שלי אמרו לי היה – "אין שם (בפנים) אף אחד".
המשפט הזה מאוד בלבל אותי. מה זה אומר בכלל? שאין אני? שאני לא קיימת? התחלתי לפקפק בעצם הקיום שלי, ליצור ניתוק ביני לבין עצמי. ולא רק שהסתובבתי מבולבלת המון זמן, גם הרגשתי טיפשה שאני לא מבינה מה רוצים ממני.
לקח לי שנים להבין את המסר שהם ניסו להעביר לי. כיום, כשאני מסתכלת על זה בדיעבד, אני חושבת שכל כך הרבה מהבלבול הזה היה יכול להיחסך ממני, באמצעות ניסוחים מדוייקים יותר.
שמעתי כבר על לא מעט אנשים שמרגישים כמוני, שנכוו מהוראה לא מדויקת ואף הגיעו למצבים דיסוציאטיבים של ממש, שלקח להם הרבה זמן להשתקם מהם.
גם ככה זה ממש לא פשוט לתפוס את המסר הזה. לכן, לעניות דעתי, במקום להגיד רק מה אני לא (אישיות, מחשבות, רגשות וכו') חשוב מאוד להצביע גם על מה אני כן.
הקשבתי לאחרונה למדיטציה של Adyashanti. בכללי, אני מאוד אוהבת את האופי המדוייק והעדין של הניסוחים שלו.
ספציפית במדיטציה הזאת, הוא אמר משהו שאני חושבת שהיה מאוד מקל עלי אם הייתי שומעת אותו אי שם לפני עשור – "אתם לא הרגשות והמחשבות שלכם, אתם לא אף חווייה ספציפית. יחד עם זאת, אתם יודעים שאתם קיימים, שיש לכם חוויית קיום. התמקדו בזה."
בתור התחלה, חשוב מאוד להבין שזה ש"אין שם אף אחד" לא אומר שאין שם מי/מה שקיים, וחווה.
זה לא נגמר כאן, כמובן. השלבים הבאים הם לחוות שאנחנו הכל, ושהכל בתוכנו. ששום דבר לא באמת נפרד מאיתנו. אמנם אנחנו לא שום אובייקט ספציפי בחווייה, אך בו זמנית אנחנו כל האובייקטים ביחד.
כמה דברים חשובים לשים לב אליהם בכל תהליך החקירה הנון דואלי, כדי למנוע מעצמכם בלבול וניתוק מיותרים:
האם אני חווה איזשהו ניתוק מעצמי? מהרגש שלי? שאני לא בנוכחות מלאה בתוך החווייה, על כל רבדיה? שאני רק מתבונן.ת ברגשות/מחשבות מרחוק, ולא מאפשר.ת לעצמי לחוות/להרגיש אותם במלואם (כי אני בטוח.ה שלהרגיש אומר בהכרח להזדהות)? כמו כן, האם יש לי מחשבה או אמונה ששום דבר לא אמיתי/לא קיים באמת (כולל עצם הקיום שלי)?
אם אנחנו חווים משהו מכל אלו, חשוב מאוד לדייק את התרגול שלנו. כנראה שיש שם רבדים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. רצוי להתייעץ עם מישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו שמבין בנושא.
בנוסף, אני ממליצה להקשיב למספר מורים ולא רק לאחד (ויש בשפע). הרבה פעמים מורה אחד יכול לחדד לנו משהו שלא הבנו בהוראה של מורה אחר, ולהפך – אולי פתאום נרגיש שמורה אחד מסביר משהו בצורה לא מספיק מדוייקת לדעתנו, בעוד שמורה אחר כן עושה זאת.
שאלות נפוצות
מה המשמעות של המשפט "אין שם אף אחד" בחקירה הנון דואלית, ולמה הוא מבלבל כל כך?
כשרק נחשפתי לנון דואליות, בסביבות 2011, המורים שלי לימדו אותי שאין בתוכי אף אחד, שאין אני. המשפט הזה בלבל אותי מאוד. פירשתי אותו כאילו הוא אומר שאני לא קיימת, שהחוויה שלי לא אמיתית, מה שיצר אצלי ניתוק פנימי ודיסאוריינטציה. אצל אנשים מסוימים זה יכול אף להוביל לדיסוציאציה חמורה. עם הזמן הבנתי שהמסר לא אומר שאין מי או מה שקיים וחווה, אלא שאין "אני" נפרד וקבוע במובן שאני רגילה לתפוס את עצמי, הזהות האינדיבידואלית שלי. שה"אני" הזה הוא כלל לא מה שנדמה לי שאני. הניסוח "אין אני/אין שם אף אחד" הוא חלקי ולכן בעייתי ומבלבל, מכיוון שהוא מציג רק את מה שאנחנו לא, ולא מצביע גם על מה שכן באמת קיים. זהו פתח לפרשנויות מוטעות שעלולות להיות הרסניות לנפש.
מה ההבדל בין הוראה נון דואלית מדויקת לבין הוראה שעלולה לגרום לניתוק או דיסוציאציה?
שמעתי על לא מעט אנשים שהרגישו כמוני, שנכוו מהוראה לא מדויקת, ואף הגיעו למצבים דיסוציאטיביים קשים שלקח להם זמן רב להשתקם מהם. הוראה מדויקת, לדעתי, לא מסתפקת באמירה מה אנחנו לא (לא האישיות, לא המחשבות, לא הרגשות), אלא מצביעה גם על מה שכן קיים: העובדה שאנחנו יודעים שאנחנו קיימים, שיש לנו חוויית קיום. Adyashanti, שאני אוהבת מאוד את הדיוק והעדינות של הניסוחים שלו, אמר משהו שהיה עוזר לי מאוד לפני עשור: "אתם לא הרגשות והמחשבות שלכם… יחד עם זאת, אתם יודעים שאתם קיימים. התמקדו בזה".
אילו שאלות כדאי לשאול את עצמי כדי לבדוק אם אני חווה ניתוק בתהליך החקירה הנון דואלית?
כמה שאלות שאני ממליצה לחזור אליהן: האם אני חווה ערפול או ניתוק מהרגש שלי? האם אני לא בנוכחות מלאה בתוך החוויה, על כל רבדיה, ורק מתבונן/ת ברגשות ובמחשבות מרחוק, בלי לאפשר לעצמי לחוות אותם במלואם, מתוך אמונה שלהרגיש אומר בהכרח להזדהות? האם יש לי מחשבה או אמונה ששום דבר לא אמיתי, כולל עצם הקיום שלי? אם התשובה היא "כן" לאחת מהן, כנראה שיש רובד בהבנה שעדיין לא מדויק מספיק, וכדאי להתייעץ ולדייק את התרגול.
למה כדאי להקשיב למספר מורים רוחניים ולא רק לאחד?
הרבה פעמים מורה אחד יכול לחדד לנו משהו שלא הבנו בהוראה של מורה אחר, ולהפך: אולי פתאום נרגיש שמורה מסוים מסביר משהו בצורה לא מספיק מדויקת בעינינו, בעוד שמורה אחר כן יצליח לנסח זאת בבהירות רבה יותר בשבילנו. לא אחת, ללא ידיעתם, מורים מעבירים הלאה לתלמידיהם את חוסר ההבנה שלהם עצמם לגבי הלימוד. לכן כה חשוב לחקור ולהעמיק בנושא עצמו ממגוון מקורות ולא לקדש מורה כזה או אחר.
