מאת: טליה מיכאלי

חוויות מיסטיות או רוחניות, היכולות להיקרא גם חוויות התעוררות, הארה או סאטורי, הן ספקטרום שלם של חוויות, החושפות לנו רובד חדש של עצמנו או של המציאות – רובד שאנחנו לא מודעים אליו בשגרה או במצב התודעה הרגיל שלנו. לכל אורך ההיסטוריה האנושית בני אדם דיווחו על חוויות שכאלו, והן מתועדות במגוון טקסטים דתיים, רוחניים, פילוסופיים ופסיכולוגיים. אך למרות הרומנטיזציה שלעיתים נעשית להן, לא כל החוויות הרוחניות בהכרח תמיד נעימות. חלקן עשויות להתחיל בהתעלות ולהפוך למשבר רוחני, וישנן גם חוויות אימה של ממש.

סוגים שונים של חוויות רוחניות

דוגמאות לחוויות רוחניות כוללות תודעת אחדות שבה אין נפרדות וה"אני" נעלם. חווית סף מוות. התעוררות תפיסה "על-חושית" כגון חישה אנרגטית, טלפתיה, חזיונות ראייה מרחוק וידיעה מקדימה של העתיד. תקשורת עם צמחים ובעלי חיים. תקשורת עם מדריכים רוחניים ועם ישויות המתקיימות מחוץ למימד הפיזי. התעוררות קוּנְדַלִינִי*. מוות שמאני**. חוויה חוץ גופית ו"מסע אסטרלי". היזכרות בגלגולים קודמים. שיתוק שינה. ועוד***.

מה מעורר חוויות רוחניות?

יכולים להיות טריגרים רבים לחוויות רוחניות – תרגול מדיטטיבי. תפילה. תרגול נשימות (פראניאמה). שהות בטבע או טיסה לחלל. צפייה באמנות או האזנה למוסיקה מעוררת השראה. ביקור באתרים מקודשים. טקסים מיניים כמו טנטרה או "מיניות מקודשת". התאהבות. סשנים טיפוליים חווייתיים ועמוקים, כגון היפנוזה, נשימה הולוטרופית וריברסינג. חומרים משני תודעה כגון סמים פסיכדלים, קנביס, תרופות מרשם, גז צחוק וחומרי הרדמה. פתולוגיות נפשיות או מוחיות כגון הפרעות דיסוציאטיביות, בי-פולאריות, סכיזופרניה, אפילפסיה, שבץ. משברים נפשיים כתוצאה ממוות של אדם קרוב, פרידה מבן זוג, אובדן מקור פרנסה וכדומה. משברים גופניים כתוצאה ממחלות קשות וסופניות, תאונות וניתוחים, או כתוצאה ממצב פיזי קיצוני, פעילות גופנית מפרכת, לידה, מחסור מתמשך בשינה וצום ממושך. לצד כל זאת, לעיתים הגורם אינו ידוע.

תודעת אחדות

חוויות התעוררות / הארה אחדותיות, "סאטורי" כפי שהן נקראות בזן בודהיזם או "חוויות שיא" על-פי אברהם מאסלו, הן חוויות מסוג ספציפי על הספקטרום של החוויות הרוחניות, ותכליתן היא הכרה ב"מי אני" וב"מהו טבע התודעה". בזרמים המיסטיים של הדתות הגדולות מוזכרות חוויות מסוג זה – בקבלה, בסופיזם, בהינדואיזם, בבודהיזם ובמיסטיקה הנוצרית. ניתן להגיד שהמסורות הרוחניות הללו מהוות נקודות מבט שונות על אותו הדבר, לכן אין זה רלוונטי מאיזו מסורת מגיעים – האבסולוטי הוא תמיד אותו אבסולוטי, האחד הוא תמיד אותו אחד. כל המסורות המיסטיות מצביעות לאותו מקום, לאותה נקודה.

"התגברות זו על כל המחיצות הרגילות שבין היחיד ובין המוחלט – בה הישגה הגדול של המיסטיקה. במצבי מסתורין אני והמוחלט – גם נעשים לאחד, וגם מרגישים בה באחדות זו. זוהי המסורת המיסטית הניצחת והנצחית, שכמעט אינה תלויה בהבדלים שבאקלים ושבאמונה. גם בדת הודו, גם בניאו אפלטוניות, גם בסופיזם, גם במיסטיקה הנוצרית, גם בתורת והיטמאן – בכל מקום אנו מוצאים אותו צליל חוזר." – החווייה הדתית לסוגיה / וויליאם ג'יימס, עמ' 274-275

מאפיינים של חוויות אחדותיות כוללים התפוררות גבולות אישיים ותחושה של הפיכה לאחד עם אחרים, עם הטבע, היקום והאלוהות. רגשות חיוביים חזקים כמו אושר, שלווה, אהבה וחמלה. תחושה של קדושה. שינויים בחוויית הזמן והמקום (למשל ניתן לחוות נצח במהלך כמה שניות של זמן ליניארי). פרדוקסליות (למשל אובדן אגו מוחלט לצד התרחבות הזהות האישית לאינסוף). גישה לידע וחוכמה קוסמיים (למשל תובנות בנוגע למהות הקיום) ועוד.

לצד כל אלו מופיע קושי רב לבטא את החווייה במילים, במיוחד מול אנשים שמעולם לא חוו חוויות מסוג זה, מכיוון שמילים הן כה דלות וצרות ביחס לחווייה. ניתן לדמות זאת לנסיון לתאר במילים את "חבצלות המים" של מונה – סדרה בת 250 ציורי שמן צבעוניים, מורכבים ורב שכבתיים – לאדם עיוור שלא ראה צבעים מימיו.

במידה ומאפשרים לחוויות שכאלו להגיע לסיומן הטבעי ולא מנסים לדכא אותן באמצעים כימיים או אחרים – יכולה להיות להן השפעה מיטיבה, עמוקה ומתמשכת על רווחתו הנפשית של האדם, על ערכיו, תפיסת עולמו והאופן שבו הוא בוחר לנהל את חייו. רבות הפעמים שהן מעודדות נקיטת פעולות לשיפור הבריאות הרגשית והגופנית, מעלות את ערך החיים ומביאות לגישה יותר אוהבת, מקבלת, סבלנית וכנה, כלפי העצמי וכלפי אחרים.

***

הערות:

* קוּנְדַלִינִי – הגדרה: אנרגיה נפשית (פראנה) המתרוממת מאזור הצ'אקרה התחתונה לכיוון הצ'אקרה העליונה, והנתיב שבו עוברת אותה אנרגיה נפשית. פירושו המילולי של המילה "קונדליני" הוא פיתול. בתורת היוגה מגדירים את הקונדליני ככוח נפשי כמוס שמצוי באזור האגן. חלק מתרגילי היוגה נועדו לחלץ את הקונדליני ממצבו הכלוא ולשחרר אותו, באופן שיפעל על כל מערכות הגוף והנפש. במסורת הבודהיסטית ישנה חשיבות להתרוממות ספונטנית של הקונדליני ממקומו באגן לכיוון חלקו העליון של גוף האדם. הבודהיסטים רואים בהתרוממות הספונטנית הזו קפיצה לרמת תודעה גבוהה יותר. קפיצות כאלו מכונות בשם סאטורי (מתוך ויקיפדיה).

** מוות שמאני: משבר רוחני הנחווה כמוות נפשי-רוחני אכזרי, שלאחריו תחייה מחדש והתעלות. הרחבה נוספת ניתן למצוא בספר – החיפוש הסוער אחר העצמי / כריסטינה וד"ר סטניסלב גרוף, עמ' 93-95.

*** הדוגמאות הללו מייצגות רק חלק קטן מהספקרום של החוויות הרוחניות. הרחבה מעמיקה על הנושא ניתן לקרוא בספר – Shadow, Self, Spirit / Michael Daniels , עמ' 239-262.

שאלות נפוצות

מהי בעצם חוויה רוחנית או מיסטית?

חוויות רוחניות שלעיתים מכונות חוויות מיסטיות, שייכות לספקטרום חוויתי רחב וכולל מה שמתייחסים אליו כמצבי התעוררות, הארה, סאטורי, מצבי אחדות או הבנה עמוקה והרמונית. מצבים אלו נחווים כרובד של עצמנו או של המציאות שאיננו ערים לו, לרוב, בשגרה המאופיינת במצב התודעה הרגיל שלנו. מצבים כאלו אינם נדירים ותועדו לאורך ההיסטוריה במגוון תרבויות, דתות וריטואלים. במהלך 150 השנים האחרונות המודרנה המערבית החלה להתייחס אליהם ברצינות כתופעה פסיכולוגית, אישית או קולקטיבית העולה במגוון מצבים – הן טקסיים, הן מדיטטיביים, תחת משני תודעה ואפילו כתופעה ספונטנית.

האם כל חוויה רוחנית היא בהכרח חוויה נעימה?

לא, ולמרות הרומנטיזציה והפופולריות המיוחסות למצבי תודעה אלו, הן עשויות להרשם כנעימות, נייטרליות, לא נעימות או כמצבי ביניים דינאמיים בין תחושות והרגשות. מצבים מסוימים עשויים להרגיש כהתעלות, מצבים אחרים כאימה או חרדה. חשוב לזכור שבין אם המצב נחווה כהתעלות או כמשבר – בהתייחסות נכונה ומיודעת – הוא עובר וניתן להשתמש בו כמדרגה התפתחותית, כפרספקטיבה חדשה על החיים וכאפשרות לשינוי חיובי.

אילו סוגי חוויות רוחניות קיימים?

הספקטרום רחב מאוד וכולל בין השאר חווית סף מוות, תפיסה על-חושית כמו חישה אנרגטית, טלפתיה, חזיונות ראייה מרחוק וידיעה מקדימה של העתיד, תקשורת עם צמחים ובעלי חיים או עם מדריכים רוחניים וישויות מחוץ למימד הפיזי, התעוררות קונדליני, חוויה חוץ גופית ומסע אסטרלי, היזכרות בגלגולים קודמים, שיתוק שינה, ועוד רבות אחרות. ישנן חוויות של עוררות-חסר (השקטה של הגוף-נפש) וישנן כאלו של עוררות-יתר (אקסטזה, פרץ אנרגטי ויצירתי). חשוב לזכור שאין הגדרה אחת אחידה לחוויות מהסוג הזה, אך מאפיין נפוץ הוא טשטוש גבולות תודעת-האגו והשתלבותה במושאים אחרים.

מה יכול לעורר חוויה רוחנית?

עוררות של חוויה רוחנית כרוכה בקרקע שתאפשר זאת – בין אם התמדה בדרך רוחנית או שהות ממושכת במקום "נכון" או "מותאם" לנו. לצד זאת, לעיתים חוויות כאלו צצות כמו ללא אזהרה, במהלך תרגול רוחני או ספורטיבי, תפילה, שהות בטבע, צפייה באמנות או האזנה למוסיקה, ביקור באתרים מקודשים, אקטים מיניים, התאהבות, סשנים טיפוליים, חומרים משני תודעה, וגם בעקבות משברים נפשיים או גופניים כתוצאה ממוות של אדם קרוב, פרידה, מחלה קשה או תאונה. מפתה לראות בטריגר, אם ניתן לזהות כזה, כגורם או המחולל של החוויה, אך חשוב להבינה בהקשרים רחבים יותר של הנוף ה"פנימי" וה"חיצוני" שלנו, ההקשרים החברתיים, המשפחתיים, הפיזיים ובכלל.

מהי "תודעת אחדות" בחוויה רוחנית?

חוויית התעוררות אחדותית, הנקראת "סאטורי" בזן בודהיזם, היא חוויה רוחנית מסוג ספציפי שמהותה הכרה ב"מי אני", ב"מהו טבע התודעה" ובקישוריות/חיבוריות/אחדותיות של כל הקיים. המסורות המיסטיות כגון הקבלה, הסופיזם, והזרמים הנון-דואליים בהינדואיזם ובבודהיזם, מצביעות למקום האחדותי הקיומי הזה, שאין בו שניות (דואליות). לפיכך ניתן לומר שהמסורות השונות הללו הן דרכים שונות להכיר ולהתחבר אל אותה אמת קיומית.

אילו מאפיינים משותפים יש לחוויות רוחניות שונות?

נפוץ למצוא במצבי תודעה שמאפיינים חוויות רוחניות, התפוררות גבולות אישיים ומנעד של תחושות התמזגות עם מושא אחר (אנשים, טבע, כוחות עליונים או אלוהות), רגשות חזקים כמו אושר, שלווה, אהבה וחמלה – אך לעיתים תחושת טלטלה, זעזוע, יראה ובעתה. תפיסת זמן ומרחב שונה, תפיסות-עצמי פרדוקסליות כגון "אני גם עצמי וגם משהו אחר" או "לא הייתי עצמי" או פשוט "נעלמתי לגמרי", והרגשה שאנו עומדים בפני תובנות עמוקות בנוגע לחיים ולמציאות.

האם עדיף להפסיק חוויה רוחנית שמתעוררת ספונטנית ומעוררת מצוקה או להניח לה להתקיים?

אם מאפשרים לחוויות שכאלו להגיע לסיומן הטבעי, ולא מנסים לדכא אותן באמצעים כימיים או אחרים, יכולה להיות להן השפעה מיטיבה, עמוקה ומתמשכת על רווחתו הנפשית של האדם. בהתייחסות מותאמת וקשובה, ניתן להשתמש במה שחווינו על מנת לשפר את הבריאות הרגשית והגופנית, לפתח ערכים ולטפח קשרים ואיכויות שהתקשנו בעבר. עם זאת, ישנם מצבים מתמשכים – נעימים או לא – שיכולים לפגוע בתפקוד היומיומי, להביא לבלבול או להרגשה של צלילה או סחרחורת קיומית. במצבים אלו מומלץ להסתייע בעזרה מקצועית ומיודעת.

אם אני חווה משהו שמרגיש כמו חוויה רוחנית אבל מפחיד אותי, האם זה סימן שמשהו לא בסדר איתי?

לצד הרומנטיזציה שנעשית לחוויות רוחניות, לא כולן נעימות, וישנן גם חוויות אימה של ממש. חלק מהמצבים, הנפוצים למשל תחת משני תודעה, כוללים התעלות גדולה שהופכת לסיוט, סיוט ההופך להתעלות או גלים בין הקטבים. עוצמת ואיכות החוויה אף פעם אינם מעידים שאנו "בסדר" או "לא בסדר", לפני, תוך כדי ואחרי החוויה. הקריטריון שביכולתנו לאמץ אינו השיפוט הערכי שנתנו לעצמנו או לחוויה, אלא האופן שבו אימצנו והטמענו את מה שחווינו לחיי היומיום. עם זאת, ישנן פתולוגיות נפשיות או מוחיות שמאופיינות בתופעות המזכירות חוויות רוחניות, ולכן חשוב תמיד להתייעץ עם גורם מקצועי מתאים על מנת לקבל ליווי נכון.