הקדמה

קהילות/קבוצות רוחניות יכולות להיות מקום מיטיב ותומך להתפתחות אישית ורוחנית (מקום שרבים מאיתנו היו רוצים להשתייך אליו), או מקום מסוכן והרסני שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוכו מבלי לשים לב לכך.

לעיתים קרובות, קהילה מתחילה כמקום מהסוג הראשון ומתגלגלת להיות כת פוגענית מהסוג השני, או לפחות בעלת מאפיינים כיתתיים כלשהם.

איך נוכל להבדיל בין השתיים? או להבחין בתהליך הגלגול מהסוג הראשון לשני כאשר הוא מתרחש?

ברב המכר שלו, Stealing Fire, ג'יימי וויל מדבר על חוויות שיא וחוויות זרימה קבוצתיות, כחוד החנית של ההתפתחות האנושית. אך מאז שכתב את ספרו, הוא נהיה יותר ויותר ממוקד באיך הטכניקות הללו מיושמות ומנוצלות לרעה.

במסגרת עיסוקו בנושא, הוא חקר מאפיינים של קבוצות רוחניות על כל הרצף שבין שני הקטבים הללו, וגיבש מסמך שמהווה צ'ק-ליסט לזיהוי והבחנה בין קבוצות בעלות פוטנציאל מזיק לבין אלו שלא. כמו כן, המסמך הזה יכול לשמש כסט של קווים מנחים ליצירה ושימור של התנהלות קבוצתית אתית ובריאה.

המסמך נכתב במקור באנגלית (בשפה מאתגרת למדי יש לציין…), אך לנוכח חשיבותו הרבה לנושא שבו עוסק האתר הזה, אני וערן טייכר החלטנו לתרגם אותו על מנת שיהיה נגיש לכולם.

אנחנו מקווים שתעשו בו שימוש ושהוא יועיל לכם, בין אם אתם מצטרפים לקבוצה רוחנית כלשהי או כבר חברים באחת, ובין אם אתם מקימים קהילה בעצמכם.

קישורים חיצוניים

הסבר על המסמך מאת המחבר

המסמך המקורי באנגלית

תוכן

1. כוח משחית ***
א. סיפור מוצא מיתולוגי של המייסד
ב. טענות ליכולות מוחלטות
ג. הפרדה טקסית

2. יצירת "אנחנו" לעומת "הם" *
א. תכלית משיחית
ב. שפה ייחודית
ג. התבדלות מכל מה שקדם

3. שימוש בחוויות-שיא ובריפוי כנשק
א. גישה מבוקרת/מוצפנת בקפידה* / **
ב. שימוש בפרקטיקות רגרסיביות המדגישות רגש על פני חשיבה ***
ג. עידוד/אילוץ חברים לקבל החלטות והתחייבויות במצבי תודעה מיוחדים ***

מידע חשוב נוסף
*התראות שווא
**תוצאה חיובית כוזבת
*** "עסקה עם השטן" או יהירוּת

שימו לב

מסמך זה נועד להיות הסכם קוד פתוח, שבאמצעותו קבוצות שונות מסכימות בהתנדבות לפעול על פי נהלי עבודה מומלצים אלה בעת התנסות בתחומים של אקסטזה, קתרזיס וקהילתיות-רוחנית (בדומה לדרישות החברות באו"ם שלרוב דורשות לפחות שאיפה למחויבות לבחירות דמוקרטיות חופשיות והוגנות, שלטון החוק, סחר חופשי, חירויות אזרח / זכויות הומניטריות וכו'. הנך חופשי/ה לפעול כמדינה סוררת, אך אם תרצה/י גישה לכספים, למודיעין ולשיתוף הפעולה של האו"ם, את/ה בוחר/ת לשחק לפי הכללים הללו או מסתכן/ת בסנקציה, צנזורה או סילוק).

לחילופין, הסכם כזה עשוי לשמש כמו דירוג אשראי – כך שבתור יזמים, אתם חופשיים לעסוק בכל פרקטיקה פיננסית ועסקית שתרצו, אבל ייתכן שדירוג האשראי שלכם ירד מ AAA ל- B ועד ל"זבל".

בדיוק כפי שאתם בודקים היטב רכב יד-שניה לפני שאתם קונים אותו, ולא סומכים על המוכר שיגיד לכם על ליקויים, כך גם כשאתם נכנסים לקבוצה/ארגון כלשהו, זו אחריותכם הבלעדית לבדוק אותו היטב, ולא להניח שהארגון ידאג ליידע אתכם על התנהלות פנימית לקויה, או על כל מידע בעייתי שעשוי להיות רלוונטי לכם.

צ'ק-ליסט כת הרסנית – מדריך לזיהוי

1. כוח משחית ***

א. סיפור מוצא מיתולוגי של המייסד

מעשיות טוויות-בקפידה המסופרות לעיתים קרובות על תנאים יוצאי דופן סביב הלידה, הילדות, סימנים מוקדמים של כישרון / תובנה מופלאים, "הלילה האפל של הנשמה" / חוויית התגלות או התמרה תודעתית וכו', שמציבה באופן ייחודי את אותו אדם בעמדה להנהיג. לעתים קרובות, עמדה זו מתוקפת על-ידי שם חדש שבחר לעצמו.

ב. טענות ליכולות מוחלטות

יכולת רוחנית, אינטלקטואלית, מינית, יזמית, אמנותית – שמורה בדרך כלל למנהיג, ומדי פעם מורחבת למעגל הפנימי. לאחר שיוחסה לו, כל דיסוננס ביחסים עם המנהיג חייב להיות סימן לנקודות עיוורות / השלכות של משמיע הביקורת או "חכמה מטורפת" המוצעת בכוונה לשחרור התלמידים מאחיזת האגו שלהם – לעולם לא סימן ליכולתו של המנהיג לטעות או לאנושיותו. גישה זו מורחבת לעתים קרובות מעבר לכך עד כדי ייחוס מושלמות וטוטאליות לתפיסת עולמו, תוך הנחה שהיא מקיפה ומחליפה את כל שאר אופני הידע וההיגיון האחרים (ראו את המושג "מנהרות מציאות" במאמרו של רוברט אנטון ווילסון). שניים מהביטויים הנפוצים ביותר (מופיעים לעתים קרובות יחד) הם ההארה המוחלטת (כאשר המנהיג טוען באופן מרומז או מפורש למעמד כזה) וניאו-וודנטה / מחשבה חדשה / ביטול גנוסטי של המציאות האובייקטיבית כאשליה או"דמויית מטריקס" לטובת כוחה של התודעה, כוחו של הדמיון או של חשיבה חיובית.

ג. הפרדה טקסית

שמירה על נבדלות המנהיג ממשימות לוגיסטיות, חובות ומינגלינג לא-רשמי. נעשה לרוב על ידי אימוץ של מסורות וטרמינולוגיה נזיריים מזרח-אסיאתיים היררכיים (כמו המונח 'סטסנג'), אך ניתן להשיגה גם על ידי "טיפול VIP" פשוט, כגון סדרנים, חדר VIP, סידור במה (כיסא מקושט, סידורי פרחי לוטוס / שושנים, מזבחות, לבוש לבן / גלימות / לבוש חגיגי) המרחיקים את המנהיג מהקהילה, למעט במפגשים מבוקרים.

2. יצירת "אנחנו" לעומת "הם" *

א. תכלית משיחית

המיקרו (של הקהילה) הוא המאקרו (של העולם), ולערך של העבודה הנעשית בתוך הקבוצה הסגורה יש משמעות מרחיקת לכת הרבה מעבר לחייהם של העוסקים בה ישירות. זה יוצר קרקע פוריה לגרנדיוזיות פוטנציאלית של משימה להצלת העולם, וגם יכול לשמש לדיכוי צרכים ועניינים אישיים על-ידי התייחסות אליהם כקטנוניים, אנוכיים או צרי-אופקים בהשוואה למטרה הנעלה (כמו למשל גמול כספי לעומת עבודה בהתנדבות). במקרים קיצוניים, זה עשוי גם לעורר "טהרנות-סודית" שבה האנשים הנמצאים בקבוצה נחשבים טהורים, גאולים, מוארים או מחוננים, בעוד שאלה מחוץ לקבוצה מוכתמים, בסיכון, או זקוקים לעזרה, הצלה או גאולה.

ב. שפה ייחודית

לעתים קרובות נעשה שימוש במונחים חדשים כדי לתאר או להגדיר מחדש מושגים יומיומיים. השפה הייחודית מציגה מונחים פסאודו-רוחניים או פסאודו מדעיים כדי לתת לגיטימציה לטענות "אמת" שאחרת לא ניתן להוכיח את אמיתותן. כך מצטמצמת היכולת לתווך בין המושגים החדשים לבין השפה או מושגי היומיומיים של השיח המיינסטרימי, של בני המשפחה וכו'.

ג. התבדלות מכל מה שקדם

מנהיגי כתות לעתים רחוקות מאוד ממקמים את עצמם בתוך שושלת, שהיא או האנשים האחרים בה (חיים או מתים), מבוגרים או חכמים יותר, היו מכפיפים את מנהיג הכת למשבצת או למסגרת-חוקים גדולה יותר ממנו עצמו. במקום זאת, מנהיגי כתות נוטים להכריז על עצמם כ"לוח חלק" אפילו אם ההתפתחות שלהם החלה בתוך אסכולה או מסורת מסוימת. חסינות זו כנגד מסורת/כללים קודמים כלשהם, מגיעה עד כדי האשמת מנהיגים קודמים בהתנהגות כתית. מנהיגים שנוקטים בטקטיקה זו, משמיעים לעתים קרובות ביקורות נרחבות על גורואי-עבר – שהיו/הינם בעלי חולשת אופי נסתרת, ולעומת זאת מציגים את הלימוד שלהם-עצמם כמופת לתיקון. הם עשויים אפילו להכריז על היפרדות מוחלטת מהאנושיות כפי שאנו מכירים אותה – כלומר, שהם מייצגים סוף לסבל, לאגו, להתניה, לפחד, לטראומה וכו' – סוף שמעולם לא הושג לפני כן (או שהושג רק על ידי גדולי "עידן הציר" – בודהה, ישו, מוחמד, לאו צה וכו').

3. שימוש בחוויות-שיא ובריפוי כנשק

א. גישה מבוקרת/מוצפנת בקפידה * / **

המנהיג מגביל את גישת תלמידיו לטכניקות של אקסטזה (סמים, סקס, עבודת נשימה, מוזיקה/ריקוד, תפילה, תיעול אנרגטי מהמורה, טכניקות הימנעות) וכן לטכניקות של קתרזיס (עבודת גוף, מפגשים קבוצתיים אינטנסיביים, חקירה אישית, תזונה מיוחדת, ניקוי וכו'). גישה לא מאושרת לטכניקות הנ"ל ותובנות הסותרות את הנורמות הקבוצתיות או את ההבנייה של המנהיג, מתקבלות רק לעתים רחוקות כתקפות, ולעיתים קרובות מדוכאות או מרוסנות.

ב. שימוש בפרקטיקות רגרסיביות המדגישות רגש על פני חשיבה ***

זלזול בחשיבה / ביכולת הבחנה ותיוגם כסימנים לאגו, להשלכה ולהתנגדות – שעליהם יש לסמוך פחות מאשר על "אמיתות" של קתרזיס / שחרור טראומה או על התובנות וההבנייה של המנהיג. היות שכבר קיים יחס ספקני לעצם השיטות של הבחנה-אישית (המכונה גם "לסמוך על תחושת הבטן") וביקורתיות בריאה, ניתן לפטור אפילו את הדאגות המחושבות והמדויקות ביותר, מעצם היותן ביקורתיות / מבוססות על תחושת בטן, כתוצרים של אגו, השלכות או דרכי חשיבה חשודות אחרות. אין דרך לפצח את הפסאדה מבפנים.

ג. עידוד/אילוץ חברים לקבל החלטות והתחייבויות במצבי תודעה מיוחדים ***

בין אם מדובר בשבועה של אהבה, נאמנות, כפרה או תשלום, מנהיגים אלה משתמשים בגבולות המטושטשים ובשיפוט הלקוי המאפיין מצבי שיא אופוריים / שחרור קתרטי, כהזדמנות להבטחת התחייבויות רגשיות, חברתיות או כספיות מחברי הקבוצה. המנהיג מעודד את החברים להתייחס ל"אמת" האינטואיטיבית של המצב בו הם נמצאים כרגע, כמתקפת את אמיתותן של כל הטענות שהשמיע עד כה.

מידע חשוב נוסף

* התראות שווא

הרבה קהילות תרגול חיוביות יענו גם הן על כמה מהקריטריונים האלה (במיוחד אלה המפורטים בסעיף 2 ו -3א). זאת משום שדינמיקות קבוצתיות מסוימות מתפקדות כ"מבני-עומק" ויש להן נטייה להופיע כחלקים טבעיים של יצירת המשמעות הקולקטיבית של פרימטים שבטיים (כמו בני אדם). על מנת להבדיל בין ביטוי בריא לעומת פתולוגי של התנהגות נתונה, על הצופה לנקוט בהבחנה זהירה ולהצליב בין כל האלמנטים.

** תוצאה חיובית כוזבת

קהילות דמויות-כת רבות יציגו תחילה אנרגיה מוחשית, התלהבות, חגיגה, שמחה וצמיחה, בדיוק מכיוון שהן עושות שימוש ברבות מהטכניקות שתוארו לעיל. זה יכול ליצור דיסוננס קוגניטיבי עבור מי שמפעיל את כלל "בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם" (דרך לזיהוי נביאי שקר שמציע ישו בברית החדשה) – כאשר הפירות נראים בשפע. שימוש בהעברה כריזמטית (תיעול אנרגטי מהמורה), עידוד קתרזיס רגרסיבי, שליטה על טקסי התקשרות אקסטטיים, וקידום חשיבה מיסטית מייצר השפעות עוצמתיות במהירות. זה לא שהן לא עובדות – הן עובדות טוב מדי (עד שהן בהכרח כבר לא).

*** "עסקה עם השטן" או יהירוּת

לעיתים קרובות, במיוחד לאחר שערורייה או התמוטטות הקהילה, אנשי מקצוע יתייגו את המנהיג כרמאי (שפשוט העמיד פנים שהוא רוחני ובעצם רק רצה כסף, סקס, תהילה, כוח. כל חסידיו הולכו שולל וכו'). במציאות, לעיתים רחוקות זה כה חד וחלק. באותה מידת שכיחות, קורה שלמנהיג היו כמה מיומנויות ותובנות ראויות לציון (שבעזרתן הגיע מלכתחילה להוראה וליצירת הקהילה שלו), ורק עם הזמן הדברים התקלקלו/קרסו. זה כמעט תמיד נובע מסעיף 1 – כוח משחית, המנתק את המנהיג מאנושיותו ומיכולתו לקבל משוב, וכן מסעיפים 3ב' ו-ג' המנתקים את חברי הקבוצה מיכולת ההבחנה והפעולה העצמאית שלהם. אלה דגלים אדומים / שוברי-חוזה. נדיר באופן יוצא דופן שמנהיג יתמוך באחת מההתנהגויות הללו ואין לו נקודות עיוורות משמעותיות או מניע סודי, שאפילו אם לא נראה מיד, ישחית את הקהילה לאורך זמן.